חגים ומועדים שמחים לכולם.
ראשית ברצוני להודות לכולכם על האהבה והמתנות שהרעפתם עלי ועל הסטודיו בפרוס השנה החדשה.
כל מחשבה ומעשה מאוד מרגשים אותי ואת צוות הסטודיו. הסטודיו "יקום ויפול" על איכות לקוחותיו ועל מידת הרגישות שלהם למקום. אני מרגיש בר-מזל שיש לי את האפשרות להנחות אנשים חמים שאיכפת להם, ולא רק מעצמם.
וזו גם השורה התחתונה הפעם:
"האחר" ואיך שאנחנו מקבלים אותו.
לא כל מייל שאני שולח קשור ישירות לתחום הפילאטיס והאימון הגופני
אבל "מאחורי השורות" תמיד נחבאים מסרים חשובים
העוזרים לנו להתמודד עם הקשיים והאתגרים העומדים בפנינו בכל
תרגיל ותרגיל בשיטת הפילאטיס, אתגרים שהם לא בהכרח גופניים...
בתקופת יום הכיפורים מלווה אותנו המילה "סליחה" וגורמת לנו
לחשוב.. לחשוב האם אנחנו צריכים לסלוח או שמא צריכים
לסלוח לנו... על מי שאנחנו..
אני אישית למדתי במהלך שנות עבודתי עם אנשים,
בכל מיני מסגרות, לקבל את האחר.
רק על ידי קבלת האחר יוכלו כל הסובבים אותנו לקבל
אותנו כשווים ומקובלים.
מאוד פשוט "לשפוט" ולהעביר ביקורת,
לפעמים זה אפילו משחרר לנו מעט לחץ פנימי,
אבל האם זה באמת עוזר לקדם ולהתקדם?
בתחום בו אני עוסק המטרה היא קודם כל לקדם ולהרגיש
התפתחות בכל אימון ואימון, בכל פגישה ופגישה,
התקדמות והתפתחות יכולים לבוא לידי ביטוי בהיבט גופני,
או (בעיקר) בהיבטים "חבויים" כהתנהגות ויכולת "להביט במראה"
ולהתמודד עם המציאות (שלפעמים כואבת..).
בתחילת דרכי המקצועית הייתי מגיב באגרסיביות לכל אלה
שהיו "שונים" מהקו שלי, חשבתי "איך זה יכול להיות שהם
לא חושבים ומתנהגים ונראים כמוני?..."
וניסיתי לשנות אנשים כדי ש"יתאימו אלי"..
כולכם יודעים שהסוד בהתמודדות יום יומית עם אוכלוסיה מגוונת
היא היכולת לקבל אנשים כפי שהם ולנסות לעזור לכולם גם אם זה
לפעמים קשה ומתסכל. ההסתגלות ברוב המקרים היא דווקא שלנו...
אנחנו אלה הממאנים להשתנות... אנחנו אלה המהווים את המכשול...
סיפרתי השבוע לחלקכם שאיתי שלי מנסה ללמוד ליסוע על אופניים..
ואני, כאחד שכל דבר "גופני" בא לו בטבעיות ובקלות מאז היותי ילד,
לא מצליח להבין איך זה יכול להיות שהבן שלי (.....)
מתקשה כל כך במשימה כל כך "פשוטה"...
אני בטוח שכהורים אתם מבינים בדיוק על מה אני מדבר ולוא דווקא
בהקשר הזה של רכיבה על אופניים...
בני האדם הכי קרובים אלינו הם בעיקר שונים (!!!) מאיתנו.
השוני הזה מתבטא בכל מיני היבטים וזה מה שהופך את החיים לכל כך מעניינים..
השאלה היא האם אנחנו יכולים לסלוח להם על זה שהם לא יודעים משהו
וללמד אותם מהידע והניסיון שלנו או שאנחנו מגיבים באגרסיביות ובכעס
ו"נסגרים" לנו בתוך תחושת התיסכול...
אם המטרה היא להתקדם ולעזור קיימת רק אפשרות אחת – סבלנות וקבלת
העובדה שהאחר הוא אחר ושונה מאיתנו,
ויותר מזה – שזה בסדר שהוא שונה מאיתנו !!!
האימון והתרגול בסטודיו בקבוצות קטנות תורם, לדעתי, לפיתוח הסבלנות
והיכולת לקבל את האחר.
קרה לכם שתרגיל מסויים היה ברור לכם כל כך מהר שלא הצלחתם להבין
איך האדם הנמצא ממש לידכם לא מצליח "לקלוט" באותה מהירות כמוכם?...
ברוב המקרים אראה על פניכם הבעה המשדרת "נו... אולי תתעורר כבר..."
במקום לקחת נשימה ארוכה ולחייך,
במחשבה שבתרגיל הבא אתם עשויים למצוא את עצמכם באותה הסיטואציה...
כמו שכבר כתבתי בעבר, אף אחד מאיתנו אינו מושלם, ולאף אחד אין
את היכולת לבצע הכל בצורה מושלמת ומדוייקת יום אחרי יום.
אנחנו מתקשים ומתעייפים ומוגבלים וזה מה שהופך אותנו לאנושיים.
הגדולה שלנו היא ביכולת ללמוד לקבל את המגבלות שלנו וכמובן לקבל
את השונים מאיתנו באהבה ובחום גם כשזה בא על "חשבוננו" ולא
מאפשר לנו לזרום בקלילות ובקלות שבה אנו רגילים.
אני מאחל לכולכם שנה טובה.
מלאה בחוויות טובות ואהבה.
שנה בה כל האהובים שלכם יפרחו ויתפתחו.
שגם אם תדעו צער תלמדו לקבל זאת בלב פתוח ואוהב.
אני וצוות הסטודיו מתחייבים להמשיך ולנסות לקדם אתכם ולגרום לכם
להתמודד עם הקשיים שלכם דרך התרגול והאימון ו... החיוך.
כדי להוסיף נופח מקצועי מסויים למייל הזה אני רוצה להציג בפניכם כמה
סרטונים קצרים המלמדים אותנו קצת על מבנה הגב והחוליות המרכיבות אותו.
הסרטונים הם מאוד כלליים אבל הם מאפשרים "הצצה" לעולם
האנטומי / ביומכני של גופנו.
(כמובן שיש קישורים מעניינים מאוד אליהם ניתן להגיע כאשר
נכנסים ל-www.youtube.com ).
קישור ראשון מסביר בצורה נהדרת על מבנה הגב (חוליות,
דיסקים בין חולייתיים, חוט השדרה ועוד) ומפרט גם מה קורה כאשר
קיימת דחיסה בין שתי חוליות סמוכות:
סרטון אנימציה קצר המראה את התנועתיות של החוליות בחלקי הגב
השונים (צוואר, בית חזה, מותן ואגן):
סרטון קצר שיזכיר לכם תרגיל מצויין שאנחנו מבצעים בסטודיו
(וצריך ואפשר לבצע גם בבית...) התרגיל מאפשר תנועה בין-חולייתית
מצויינת:
אשמח לענות על שאלות המעניינות אתכם וכמובן לקרוא את תגובותיכם לכתוב.
אני קורא ומביט בכל פיסת מידע מעניין שאתם שולחים אלי – תודה רבה.
בערב חג סוכות (יום שני הקרוב ה- 13/10/08 ) ייסגר הסטודיו לפרק זמן של שבוע
(החזרה לפעילות תהיה בתאריך 22/10/08 יום ד' אחרי חול המועד סוכות).
איתי ואני יוצאים ל"מסע" עם קראוון ממינכן לכיוון ההרים באוסטריה
בחיפוש אחרי הרפתקאות, נופים עוצרי נשימה ומזג אויר "שונה"
מזה שיש לנו בארץ... (אנחנו מחפשים שלג... וקור...).
במהלך השבוע הזה ניתן יהיה לשלוח לי sms אך לא אוכל לענות.
מקווה לספר חוויות מהנות מהמסע שלנו כשנחזור.
חופש נעים שיהיה לכולם. המשיכו לתרגל בבית.
לאט לאט וביסודיות.
נשיקות.
אבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה