מה זו מנוחה?
למה היא מיועדת באמת?
האם אנחנו באמת מבינים את משמעות המילה "מנוחה"?
האמת היא שרובנו "סוחבים" על הגב התיחסות קצת בוטה למילה מנוחה...
ההורים שלנו לימדו אותנו שמנוחה היא... בטלה...
ו... הרי "אסור" להתבטל...
מה שהתפתח מה"גישה" הזו הוא שרגעי המנוחה שלנו מלווים תמיד באיזו שהיא תחושת אשם
כאילו שכאשר אנחנו נחים אנחנו "מבזבזים" זמן אותו ניתן "לנצל" טוב ויעיל יותר.
ובכן, ראשית, בואו ננסה לשים את כל התפיסות הקודמות בצד ונבוא "בראש פתוח".
מנוחה נחוצה לפני הכל לשיקום הגוף ומאפשרת בנייתו וחידושו.
רקמות הנהרסות במהלך כל פעילות שהיא נבנות מחדש במהלך זמן המנוחה מפעילות.
אבל גם אם לא ניקח בחשבון את הערך הפיזיולוגי למנוחה בואו נבחן את הערך הנפשי:
במירוץ המטורף של החיים אין מנוחה למחשבה
אנחנו כל הזמן חושבים על... הכל בעצם.
הורים חושבים כל הזמן על הילדים שלהם
ילדים חושבים כל הזמן על ההישרדות שלהם
עובדים חושבים כל הזמן על העבודה שלהם
מנהלים חושבים כל הזמן על העובדים שלהם
כולנו חושבים כל הזמן על כסף ואיך נשיג מספיק ממנו
לכולנו דאגות בכל דקה ודקה
בקיצור לא נשאר לנו זמן למנוחה נפשית...
מה עושים?
יוצרים זמן כזה.
זה מאוד דומה לזמן אותו אנחנו מקדישים להאכלת הגוף או לטיפול (אימון) ורחיצת הגוף.
ההבדל הוא שבניגוד לגוף המאותת לנו על רעב ואנחנו מגיבים בהאכלה
אין אנו בדרך כלל מגיבים לאיתותים המגיעים מנפשנו.
עייפות מנטלית, כאבי ראש, חוסר יכולת להתרכז, "כבדות",
כל אלה הם איתותים לעייפות מנטלית אותם אנו צריכים לפרש ולתת לנפש שלנו מה שהיא צריכה - מנוחה.
מוצאים זמן פנוי (יודע שהמשפט הראשון ש"קפץ" עכשיו זה "אין לי זמן פנוי"... וזה עוד סימפטום
של ה"חינוך" שקיבלנו.. להיות כל הזמן עסוקים... האמת היא לכולנו יש זמן פנוי אבל אנחנו הופכים אותו
במהרה לזמן "עסוק"...)
יושבים או שוכבים (עדיף במקום שקט לגמרי אבל אם אין מקום כזה גם רעשי רקע קלים לא יפריעו)
עוצמים עיניים (גם כאן יש "מילכוד"... הפחד הזה מאיבוד שליטה... זה מצריך תירגול)
נושמים נשימות עמוקות ומנסים להתרכז רק בנשימות הנכנסות ויוצאות, מקשיבים לאוויר הבא במגע עם
השפתיים וקנה הנשימה.
אין מגבלת זמן !!!
גם אם שכבתם דקה או אולי חצי שעה השגתם יותר ממה שהשגתם עד היום... ללא מנוחה נפשית כלל...
ההמלצה היא ללמוד להקדיש זמן למנוחה נפשית. כל יום. ואפילו כמה פעמים במשך היום.
בהתחלה הראש, המוח, יגיבו במשפטים כמו "אתה שוכב כאן כמו פגר ומבזבז זמן..."
"מה זה השטויות האלה?" ועוד ועוד משפטים שמנסים לגרום לכם להתנגד לזמן החדש הזה
ש"כפיתם" על נפשכם...
כמו שהגוף מתרגל לכל פעילות גופנית כשחושפים אותו אליה בצורה הדרגתית
כך ההמוח והנפש מתרגלים לאט לאט ל"הרגל" החדש הזה.
ספרו לי אחרי כמה שבועות איך אתם מרגישים.
קורים דברים מאוד מעניינים. מבטיח לכם.
מנוחה נעימה.
אבי.
