שלום לכולם ושבת שלום.

אחרי הפסקה של כשישה שבועות אני חוזר ומחדש את מסורת הכתיבה שלי אליכם. נשאלתי מדוע לקחתי הפוגה מהכתיבה ותשובתי היתה שכאשר הנפש טרודה בנושאים ה"דורשים" אנרגיה רבה לא ניתן להתפנות מבחינה רוחנית ולכתוב מהלב. וכיוון שאני תמיד כותב מהלב לא יכולתי להביא את עצמי למקלדת...

אני בטוח שלכל אחד מכם, כמוני, יש חיים מורכבים. מורכבות החיים היא לא בהכרח שלילית. אני מחזיק בדיעה שמורכבות החיים מוסיפה לו צבע רב ועניין. נכון שרובנו היינו מעדיפים שמרבית החוויות שלנו יהיו קלות, חיוביות ופשוטות, אבל אם אנחנו באמת מאמינים בעצמנו וביכולתנו נמצא אנרגיות רבות להתמודד גם עם חוויות פחות נעימות וקשות. זו גישתי בחיים וכמובן גם במסגרת העיסוק שלי / שלכם - תרגול הגוף בשיטת פילאטיס.

מהיכרות קרובה עם כולכם אני יודע שרבים מכם טרודים בנושאים רבים. ענייני משפחה, ילדים, בריאות, עבודה ודאגות רבות אחרות. מטרתי העיקרית במהלך השבוע כאשר אתם בוחרים להגיע לסטודיו היא לחזק אתכם מבפנים... לתת לכם את התחושה שאתם "בלתי מנוצחים"... שיש לכם יכולות להתמודד עם כל קושי ולו המסובך ביותר וזאת כאשר חיוך ואופטימיות נסוכה על פניכם. לא במקרה אני נוטה לבקש מכם לחייך בדיוק ברגע השיא של התרגיל הכי קשה... אם תצליחו להשתחרר מהמחשבה ש"קשה" לכם בעת ביצוע תרגיל קשה ותחייכו לו "ישר בפנים" תוכלו לחייך לנוכח כל בעיה או התמודדות בחייכם האישיים. בכל אופן אני מאחל לכם וליקרים לכם בריאות והחלמה מהירה וכמובן אושר ורגעים יפים.

איתי ואני חוגגים היום יום הולדת 12 לרלפי, כלב הגולדן רטריבר האהוב שלנו. בין אם אתם אוהבי חיות ובין אם לא, קשה להישאר אדישים לרגשות המתפתחים בין אנשים (כמוני...) לכלבים אנושיים כמו רלפי שלי. רלפי נמצא אצלנו מגיל שמונה שבועות וקשה להכיל את כמות האהבה אותה אנו חווים בכל יום. הוא תמיד יחכה לי בחיוך גדול ובשמחה מדהימה בכל פעם שאחזור הביתה. הוא קיבל מאיתי וממני מיטה חדשה אותה הוא אימץ בשימחה.

הנושא המקצועי עליו בחרתי להרחיב הפעם הוא "הנשימה". אותה פעולה כמעט אוטומטית שאנו מבצעים לפחות 12 פעמים בכל דקה... פעולה שאנו אף פעם לא מפסיקים לבצע גם כשאנחנו ישנים... מרגע היוולדנו ועד לרגע מותנו פועל הגוף בצורה אינסטינקטיבית וגורם לנו לשאוף ולנשוף בהתאם לצורך שנוצר בגוף. אותו "מחשב" המצוי אצל כל אחד מאיתנו במוח מקבל נתונים מהגוף ובהתאם לנתונים אלה מגביר או מחליש את עוצמת ותדירות הנשימות. אם אדם מתחיל לפתע לרוץ ממצב הליכה מקבל המוח איתותים מהשרירים וממהר להגביר את עוצמת ותדירות הנשימה כדי לספק לשרירים את החמצן הדרוש להם לביצוע הפעילות. לנו, האנשים המודעים לעצמם ולבריאותם, יש תפקיד מאוד חשוב בחיים... לעזור לגופנו לתפקד בצורה היעילה והטובה ביותר האפשרית. העזרה הזו תתבטא בין השאר בתחזוקה ושמירה על איברי הנשימה וככל שניתן על איכות האוויר הנכנס לגופנו. לא אכנס בהרחבה לנושא העישון שכן מי שמשלה את עצמו שסיגריה או שתיים ביום זה בסדר לא מבין את ההשלכות ארוכות הטווח של פעולה הרסנית זו (העישון...) על איברי הנשימה. אני אינני צדיק. עישנתי שנים רבות ואני מודה שהדבר נבע מחולשה ו"הישענות" על העישון למרות שידעתי שאני גורם לנזק, אולי בלתי הפיך, לבריאותי ולתקינות איברי הנשימה שלי (זיכרו - איברים אלו צריכים לתפקד ללא הפסקה כל שניה/דקה/שעה מחיינו). לשמחתי, ונכון יותר לרווחתי, ידעתי "להביט במראה" בזמן ולחדול מהעיסוק בעישון, ואני חייב להודות שאני בחיים למרות זאת... מאושר יותר, אנרגתי יותר וכמובן "שקט" יותר בידיעה שאינני גורם נזק נוסף לאיברים החיוניים שלי. (מי מכם שצריך עזרה בנושא הדרך להיגמל מוזמן לדבר איתי... זה הרבה יותר פשוט ממה שכולם חושבים...).

נחזור לתחזוקת איברי הנשימה. מאחר ואיברי ושרירי הנשימה פועלים כל הזמן הם נחשבים שרירים בעלי אופי סבולתי, כלומר מסוגלים לעמוד בעומס קל עד בינוני לאורך זמן. כדי שנוכל לאמן אותם נצטרך לגרום להם לעבוד קשה יותר מהשגרה שלהם."עבודה" קשה יותר פירושה הגברת עוצמת הנשימה או תדירותה. יש כמה אפשרויות: אחת מהן לבצע פעילות בעלת אופי אירובי כלומר פעילות בעצימות בינונית עד קשה שתגרום לשרירי הנשימה לפעול בעצימות ותדירות גבוהים יותר כדי לספק את הצורך בחמצן לשרירי הגוף המתאמצים, (פעילויות אלו כוללת בין היתר ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, חתירה למרחק במים, ועוד). האפשרות השניה, אותה אנו מנסים לאמץ בתרגול שיטת פילאטיס, היא הבנת פעולת שרירי הנשימה, הכרתם לעומק ועל ידי שימוש בידע הזה להפעיל את השרירים האלה בצורה אינטנסיבית ומרוכזת.

בקבוצת שרירי הנשימה בהם אנו מעוניינים נמצאים השרירים הבין-צלעיים, שריר הסרעפת, ושרירי הבטן בכל הרבדים (עמוקים ושטחיים כאחד). כדי לגרום לשרירים הללו לפעול במטרה לשפר את יכולת הנשימה יש צורך במגוון רחב של תרגילים בזויות הפעלה שונות, וזה תפקידנו, המדריכים, להפעיל אתכם ולגרות את השרירים הללו.

תפקידכם, המתרגלים / המתאמנים, הוא להמשיך לתרגל בזמנכם החופשי יכולות נשימתיות / שריריות, וזאת על ידי ביצוע תרגיל אחד פשוט כמה שיותר פעמים ביום: לקיחת אויר עד קצה גבול היכולת, ונשיפת האויר החוצה עד שלא נשאר מה להוציא... תרגיל זה יכול להתבצע בכל מקום בכל רגע נתון ביום. דבר אחד אותו יש לקחת בחשבון בעת ביצוע התרגיל הוא להקפיד להחזיק את שרירי הבטן אסופים מעט פנימה בעת ביצוע הנשימות וזאת כדי "להכריח" את השרירים באיזור בית החזה (בין-צלעיים וסרעפת) לפעול בעצימות חזקה יותר וכן על מנת לתמוך בחוליות הגב המותניות בעת ביצוע הנשימות.

תופתעו לגלות כמה שינוי יכולות להביא נשימות עמוקות המתבצעות מספר פעמים ביום בסדרות של 10-20 נשימות כל פעם. התפתחות פירושה היכולת לנשום פחות נשימות בדקה (נשימות ארוכות וממושכות יותר) וכן להכיל יותר אויר ולנשוף יותר אויר החוצה (יכולת שרירית). זיכרו - נשימה היא פעילות שרירית (היא גם תהליך חילוף גזים בגוף כמובן...) וכך צריכה להיות ההתיחסות לפעולת הנשימה - תרגול שרירי כמו כל תרגול שרירי אחר.

הערה בנוגע לשעורים בסטודיו: שעור בסטודיו נמשך כ- 50 דקות. אלו הם 50 הדקות הכי "נשימתיות" שלכם במהלך השבוע... נצלו את זמן השעור כדי לתרגל ולחוות פעילות שרירית הנובעת מתוך הנשימה העמוקה והאקטיבית. אלו מביניכם שלא נושמים בהתאם להוראות המנחים, או לא מייחסים מספיק חשיבות לנושא הנשימות בשעור מפספסים את הערך המוסף של התרגול בשיטת פילאטיס. עד שלא תנסו זאת לאורך זמן לא תוכלו להבין מה אתם מפסידים...

אני מאחל לכולכם שבת שלום.פעילות פנאי מהנה ובריאות טובה ושלמה.

להתראות בסטודיו. אבי.