שבוע טוב לכולם.

כולנו בימים האחרונים מלווים את ההד התקשורתי סביב שחרורו של גלעד שליט. מעבר לפוליטיקה ולויכוח לגבי נושא שחרור הרוצחים בתמורה לגלעד, אני רוצה לספר לכם על תחושותי כאבא, ועל הכיווץ הקטן, אבל מאוד משמעותי, שיש לי בבטן, בכל פעם שהוריו של גלעד נראים או נשמעים בתקשורת.

מרגע שנולדים ילדינו, האינסטינקט הבסיסי שלנו הוא להגן עליהם ולשמור עליהם מכל רע. לפעמים אנחנו אפילו נסחפים ומגזימים ב"מטרייה" שלנו,אבל איך אפשר להאשים אותנו... העולם, יחסית לזמן שבו היינו אנחנו ילדים (לפחות במקרה שלי - שנות השבעים...), השתנה והפך להיות מקום מסוכן לגדילה טבעית ונורמלית.ילדינו מוקפים סכנות... כל מיני סכנות... ו...אז מגיע הרגע שבו הם צריכים להתגייס (אצלי הרגע הזה עדיין לא הגיע אבל הוא כבר לא רחוק כל כך...) ואנחנו צריכים "לשחרר" ולסמוך על הצבא (???) ועל המדינה (?????.......) שתשמור על ילדינו בשבילנו...

אני חושב שגם אתם קראתם את המשפט האחרון ודי התכווצתם בכיסא שלכם... כמוני... מקרה גלעד שליט הוא דוגמא טובה לספק שיש לי לגבי אחריותה של המדינה לחייליה. אני מסכים עם כל מה שאומרים לגבי היותנו במלחמה מתמדת ובסכנה מתמשכת מצד אויבינו, אבל האם אנחנו יכולים להיות בנעליהם של הוריו של גלעד שליט (או בנעלי כל הורה של שבוי שלא חזר...) האם אנחנו באמת יכולים להיישיר מבט, אפילו למסך הטלויזיה, ולהביט להם בעיניים? לי בכל אופן זה מאוד קשה...

רק המחשבה על הילד שלי... אבוד, בודד, חסר תקווה... צריך לשחרר אותו כדי שנוכל סוף סוף לישון טוב בלילה בידיעה שהמדינה שלנו שומרת על חייליה / ילדינו ועושה באמת את כל מה שיש ביכולתה לעשות כדי שכולם ישובו לביתם (אלינו...) בשלום.

ועכשיו לחלק המקצועי של המייל שלי: תוך כדי ביצוע התרגילים בסטודיו אני שומע לא פעם מישהו "מסנן" בשקט "מה עכשיו לא בסדר?..."או "למה הכל צריך להיות מושלם?..." האמת היא שלא הכל צריך להיות מושלם!

נחלק את זה לשניים:

1. תנועות המשפרות את היציבה הנכונה שלנו ואת יכולתנו לשמור על שלד בריא ומערכת שרירית תומכת וחזקה. בתנועות אלו אין אפשרות לטעות ! טעות עלולה להיות מסוכנת. בתנועות אלו יש להבין ראשית את התנועה באופן תיאורטי, לדעת מה הטעויות הנפוצות, ורק אז להתחיל לתרגל. גם בעת התרגול יש צורך לעצור ולהבין מדוע הגוף ממאן לעיתים "לעשות מה שאנחנו אומרים לו לעשות"... בדרך כלל הגוף רגיל לדפוס תנועה שגוי ולכן קשה לו בבת אחת לשנות את התנועה לזו הנכונה. יש צורך בתרגול והרבה הבנה לאורך זמן כדי לגרום לגוף לאמץ את דפוסי התנועה החדשים. זכרו - לפעמים מדובר בבעיות ב"מחשב" שלנו (הראש...) הרגיל לבצע דברים באופן כמעט אוטומטי ופתאום אנחנו רוצים לשנות... הדוגמא הטובה ביותר היא סדר הפעולות בעת ביצוע תרגיל: בדרך כלל אנחנו מבצעים ורק אחר כך נושמים וחושבים.

בפילאטיס אנחנו צריכים לחשוב - לנשום - ורק אז לבצע. וזה לא פשוט כל כך. העיקר כאן הוא לא "לעשות" אלא "איך לעשות נכון", כלומר לא הביצוע הוא בהכרח החשוב אלא היכולת שלנו לעצור תוך כדי ביצוע תנועה מורכבת ו"לפרק" אותה לתנועות קטנות אותן יש לשפר וליעל כדי להגיע לביצוע המושלם. לידיעתכם - יש תרגילים שלוקח שנים (!!!) עד שלומדים לבצע אותם באופן מושלם ובקצב ראוי.

2. וריאציות או תנועות חופשיות (free-form) - אלו הן תנועות המבוססות על עקרונות הפילאטיס והחזקת הגוף אבל לא צריך להיצמד למסגרת מסויימת כדי לבצע אותן. לדוגמא, נגיד שאנחנו רוצים לבצע פיתול של החלק העליון של הגוף כשהחלק התחתון (מתחת לפופיק) יציב ומקובע. חשוב שנדע כיצד לכווץ את שרירי הליבה (core muscles) או בלשוננו"השרירים העמוקים", אבל לא כל כך משנה כיצד ובאיזו זוית נבצע את הפיתול כיוון שיש וריאציות רבות לתנועה הזו. בתרגילים החופשיים נותנים בעצם דרור לגוף לבצע מה שעושה לו טוב ונותן לו תחושה טובה אבל תוך כדי שמירה על עקרונות היציבה לפיהן פיתח פילאטיס את שיטתו. כאן השאיפה לתנועה מושלמת לא קיימת כי אין בעצם תנועה מושלמת אחת אלא וריאציות רבות ומגוונות.

אישית, אני מאוד נהנה לעצור באמצע ביצוע התרגיל הכי קשה ולשאול את עצמי מה אני מרגיש. לבדוק כל היבט תנועתי, להרגיש כל מפרק ושריר. זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל אין דרך טובה מזו להבין ו"לדבר" עם הגוף ועם השרירים והמפרקים המעורבים בתנועה. לדעתי זו הדרך היחידה ללמוד לעומק כל תרגיל ותרגיל. לכם לפעמים זה נראה כאילו שאני נהנה לעצור אתכם ברגע המאמץ... אני פשוט רוצה ללמד אתכם איך להיות שם ולחשוב על כל מה שקורה לכם במהלך השניות שאתם שם... (חוץ מזה אני נהנה כשאתם מתאמצים...).

מי מכם שממש מתעניין ורוצה להרחיב את ידיעותיו בנושאים גופניים - אוכל להמליץ על מספר ספרים שיעזרו לכם לדעת יותר ועל ידי כך לשפר את הבנתכם (ובסופו של דבר גם את הביצועים שלכם בסטודיו) בכל הקשור לתירגול בסטודיו.

חדשות טובות ושבוע מצויין שיהיה לכולם.

רק בריאות. אשמח לתגובותיכם.

להתראות בסטודיו.

אבי.

שלום וכולם.

שבת שלום.

לעומת שתי השבתות האחרונות שהיו גשומות אנחנו חווים את השבת הקייצית הראשונה השנה. זמן טוב להשיל מספר שכבות ביגוד ולצאת לשמש החמימה והמלטפת.

השבוע נחשפנו לדיון בנושא דיאטות וספירת קלוריות בעקבות מחקר שנעשה באחת האוניברסיטאות החשובות בעולם. השורה התחתונה היתה אחת - לא משנה איזו פעילות גופנית תעשו, איזה מרכיבי מזון תאכלו באיזה ארוחה, אם התוצאה המתמטית של ההכנסה הקלורית שלכם (אכילה...) לעומת ההוצאה הקלורית שלכם (פעילות...) תהיה חיובית אתם תעלו במשקל. נקודה.

כלומר העצה הטובה ביותר לכל מי שרוצה לעשות שינוי הוא אחד - איכלו פחות (או במילים פחות "עדינות" - סתמו את הפה!). לגבי מידות מדוייקות של "כמה לאכול בדיוק?" מומלץ לפנות לאנשי המקצוע. בדומה לכל תחום אחר, שינוי אמיתי דורש דיוק והתמדה, ואת זה ניתן להשיג רק בעזרת הכוונה מקצועית נכונה.

הדיון הזה לגבי דיאטות והרזיה הביא אותי לחשוב על הדרך שבה אנחנו מסתכלים על עצמנו. מרבית האנשים בעולם אינם מרוצים ממה שיש להם... זה לא רק "משפט".. מי מאיתנו ממש מרוצה מאיך שהוא נראה?... מי ממש שלם עם הרגלי האכילה והחיים של עצמו?... האמת היא שרצון לשינוי והשתפרות הן תכונות מבורכות ומועילות כיוון שהן דוחפות אותנו להתקדם ולהיות טובים יותר אבל יש כאן מכשלה מאוד רצינית, כי אם אנחנו כל הזמן אומרים לעצמנו "למה אני לא פועל כך?" או "למה אני לא מסוגל להיות כזה?" אז קיימת הסכנה שנפסיק להביט על "חצי הכוס המלאה" שלנו. המשפט "שמח בחלקו" חשוב עד מאוד.

נכון, לא כולנו יפים ורזים ומוצלחים בכל דבר, לא כולנו מסוגלים לעשות הכל בצורה מושלמת, אבל (וזה אבל גדול מאוד), לכל אחד מאיתנו ייחוד משלו. משהו שיש רק לו (ואני לא מדבר עכשיו על ההרכב הגנטי...), משהו שרק הוא יודע לעשות, הבעיה היא שבדרך כלל אנחנו מסתכלים ל"דשא של השכן" ושוכחים שאצלנו ה"דשא" ירוק לא פחות.

בקרו באתר הבא העוסק בתזונה נכונה ונקרא EatWell הוא מצויין, מפורט ומקצועי ויתן לכם הרבה חומר למחשבה

http://www.eatwell.co.il/

מאמר מצויין העוסק במזונות למניעת עייפות כרונית וטיפול בתשישות נמצא כאן:

http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=0&ArticleID=871

כדרכי, גם במסגרת הסטודיו, אני דוגל בשינויים קטנים, "כאילו" לא משמעותיים, כאלו שדורשים מאיתנו מעט אבל לאורך זמן עושים וגורמים לשינויים גדולים. וזה נכון לשינויים בכל תחום. לי למשל יש בעיה עם ספרים... אני מאוד אוהב לקרוא ויש לי המון ספרים "בלתי גמורים" בבית... אבל אני לא קורא כי יש תמיד דברים שעומדים לפני הספר... מחשב, טלויזיה, מטלות הבית והעבודה ועוד, השינוי שלי הוא בכל יום לקחת ספר ולקרוא בו עמוד אחד... כן כן רק עמוד אחד. זה בטח נשמע דבילי לרבים מכם הקוראים בלי הפסקה, אבל בשבילי זה נראה כמו "משימה בלתי אפשרית", עם הזמן סביר להניח שיכולות הקריאה שלי ישתפרו כי בדרך כלל הזמן עושה את שלו.

נסו לבצע שינויים קטנים בחיים שלכם. נתחו את השינויים הגדולים, שאתם רוצים לבצע ולא מצליחים, לשינויים קטנים, והתחילו לאט לאט ואולי חשוב מכל - אל תנסו להיות מישהו אחר... אתם מיוחדים ונפלאים איך שאתם.

אני חושב שאם נצליח באמת להאמין במשפט הזה חיינו יראו הרבה יותר טובים וחיוביים ופחות מתסכלים.

דבר נוסף עליו רציתי לדבר בהזדמנות זו קשור דווקא לחוויות פחות נעימות שאנו סוחבים,לעיתים במשך שנים, בבטן ובלב.

כאחד שחווה כמה חוויות לא נעימות בחייו אני מרגיש כמה חשוב לדבר ולהוציא את הדברים החוצה. שיחה לא חייבת להיות "מקצועית" עם פסיכולוג או איש מקצוע אחר, אלא יכולה להיות עם חבר/חברה, בן/בת זוג, או אפילו כתיבה ושיתוף. מי מכם שמעוניין לכתוב ולשתף (ניתן לעשות זאת בעילום שם אם החשיפה מפריעה לכם) יכול לעשות זאת לתיבת הדואר שלי. אשמח לקרוא ולהגיב, כמובן מהלב.

מי שמתעניין בפילאטיס קצת מעבר לביצוע התרגילים בשעורים מוזמן לבקר באתר המקצועי של Pilates-Pro

המציע מאמרים מעניינים מאוד ולא ארוכים מדי בתחומים רבים הקשורים לתרגול בשיטת Pilates.

כתובת האתר: http://www.pilates-pro.com/

אשמח מאוד כמובן לשאלות, תגובות והערות/הארות.

מאחל לכולכם שבוע מצויין.

בריאות ושיזוף קל...

אבי.

שלום לכולם.שבת שלום.

עברנו כל כך הרבה בשבועות האחרונים. מערכת בחירות קצרה ומאוד אינטנסיבית. חורף מאוד לא חורפי... (למרות שכרגע מתחוללת לה סופה בחוץ...). ולמרות הכל אנחנו עדיין מוצאים את הכוח לחייך ולהיות אופטימיים.

בלי לקחת צד ב"ג'ונגל" הפוליטי ובלי לצדד בדיעה זו או אחרת, אני מאמין שבסופו של דבר מי שיקבע כיצד תיראה המדינה שלנו זה כל אחד מאיתנו... בדרך שבה ננהג ביום יום שלנו, בכבוד ההדדי והאנושיות שנפגין בכל דקה ודקה, ובאיכפתיות שלנו.

ימינה או שמאלה... ויכוח שאין לו ממש פיתרון, וכנראה לא יהיה לו לעולם... וזה בסדר... השקט הנפשי שלנו תלוי אך ורק בנו!

כפי שכבר למדתם להכיר אותי ואת דרכי אני מאמין גדול בהנאות הקטנות והכל כך חשובות של החיים - אהבה, מוסיקה, ספר טוב, סרט, וכמובן אוכל וניחוחות, לפעמים בסטודיו אני חש שאוכל הופך להיות נושא כמעט "כאוב"... נכונה העובדה שככל שאנחנו מתבגרים חילוף החומרים שלנו מואט וכל גרם שאנחנו צורכים "שוקל" בגופנו יותר ממה ש"שקל" לפני עשר או עשרים שנים, ובכל זאת אוכל זו הנאה, כולנו אוהבים להינות ממנו ולכן צריך ללמוד לשמור על שפיות, כלומר לאכול ולהינות מאכילה אבל למצוא את האיזון והאיזון נמצא בפעילות הגופנית.

זכרו שכל פעילות גופנית טובה יותר מישיבה וחוסר מעש... לא כל פעילות גופנית צריכה להיות מתישה ומייגעת עד כאב, הרגילו עצמכם לבצע פעילות אחת בכל יום, גם אם קצרה וכביכול "לא משמעותית", כל פעילות היא משמעותית כשהיא "עומדת" מול עודף קלורי בצריכה התזונתית.

אני חוזר ומציין באוזניכם את מטרת פעילותכם בסטודיו - לקבל רעיונות וידע בנושאים גופניים / יציבה / תרגול אישי במטרה לישמו בחיי היום יום שלכם. אין שעור או אפילו שלושה שעורים שבועיים שיכולים לגרום לשינוי דפוסים תנועתיים מבלי שתפנימו ותיישמו את הידע והשינויים הקטנים במהלך חייכם האישיים. זה לא פשוט. אבל בהחלט אפשרי. כל התקדמות ביכולתכם בסטודיו תלויה בראש ובראשונה בחשיבה! בעיקר כשאתם כבר מחוץ לדלת הסטודיו. מי שכבר נמצא שם מבחינת החשיבה שלו (הלקוחות היותר ותיקים...) יכול להעיד על כך.

לשם הדוגמא הפשוטה החזיקו את שרירי הבטן העמוקים שלכם (פופיק אסוף פנימה...) עד לסיום קריאת המייל הזה... זה לא פשוט כמו שזה נשמע אבל אפשרי...

נושא חשוב אחר שרציתי להרחיב עליו את הדיבור הפעם הוא מצב חוליות הגב שלנו בבוקר לאחר הקימה שלנו מהמיטה. במהלך השינה נמצאים הדיסקים הבין-חולייתיים במצב "צבירה" נוזלית כלומר הם מתמלאים בנוזלים בשל העובדה שהחוליות אינן נלחצות אחת לכיוון השניה (כוח המשיכה...). מצב הצבירה אומנם חשוב מאוד לשיקום הדיסקים בתום כל יום אך טומן בחובו גם סכנה לא קטנה שכן כאשר הדיסק הבין-חולייתי מלא בנוזלים סכנת ה"פריצה" או התזוזה שלו גדלה. מרבית אירועי הגב קורים בבוקר כתוצאה מפעולות הנראות "שגרתיות" כמו צחצוח שיניים או גריבת גרביים ונעילת נעליים...

מומלץ מאוד כאשר קמים לבצע תנועות עדינות במהלך חצי השעה הראשונה כדי לאפשר לחוליות ולדיסקים הבין -חולייתיים "להתיישב" במקומם ולנוזלים להתנקז מעט מהדיסקים. זכרו - אי אפשר לקצר את התהליך על ידי ביצוע תנועות או התעמלות. רק הזמן וכוח המשיכה עושים את ה"עבודה".

מי שרוצה לקרוא מעט על בעיות גב בכלל ובבוקר בפרט מוזמן להיכנס לקישור הבא ולהרחיב את ידיעותיו בנושא (הכותב הוא ד"ר איתי זיו מאוניברסיטת תל-אביב, קולגה מוערך וחבר טוב):

http://www.in-motion.co.il/info-docs/back.htm

אשמח כמובן להערותיכם בכל נושא הקשור לסטודיו.

שאלות ודיעות תמיד מתקבלות בברכה.

שבת שלום ושבוע מצויין ומלא עניין.

אבי.