שלום לכולם.
חודש ספטמבר היה תמיד חודש מיוחד מבחינתי
מעבר לעובדה שנולדתי בחודש זה, יש בספטמבר (חודש אלול למקפידים בחודשים עבריים...)
מעבר ברור בין חומו של הקיץ למשבי הרוח של הסתיו,
מבחינתי זו אוירה של התחדשות ופתח לדברים חדשים.
השנה "גייסתי" את איתי לכיתה ג', מדהים כמה שהוא גדל והתפתח.
כולכם יודעים שאיתי הוא האהבה הכי גדולה שלי. ללוות את התפתחותו זו ההרפתקאה הגדולה ביותר שחוויתי בחיי.
ככלל, הילדים שלנו נותנים לנו טעם מיוחד לחיים, סיבה טובה, בוקר בוקר,
להיות טובים ומאושרים יותר, סיבה טובה יותר להשתדל ולהתפתח ולהשתנות לטובה.
זה גם נושא המייל שלי הפעם – מודעות והתפתחות אישית.
כל מי שהתנסה באימון בסטודיו שלנו יודע שפילאטיס מהווה כותרת להיקף הפעילות והעבודה העצמית לה נדרש המתאמן בעת שעור בסטודיו. יש הרבה "דרישות" קטנות שעין לא מקצועית תתקשה להבחין בהם.
תמיד ראיתי בפילאטיס (בשיטה) רק כלי להשגת המטרה האמיתית של השעורים בסטודיו – להביא כל אחד מכם להתמודד עם קשיים המאפיינים את האישיות הפרטית והאישית שלכם.
חשבו על זה – מתי אתם מתקשים בסטודיו בזמן השעורים וכיצד קשיים אלה קשורים לקשיים האישיים והפרטיים שלכם בחיי היום יום. לדעתי (על סמך ניסיון עם כולכם) הקשר הוא הדוק ולא ניתן להתעלם ממנו. לפעמים אני מחייך כשאתם מתאמנים, לא בגלל שאני נהנה מזה שקשה לכם אלא בגלל שברגעים בהם אתם מתקשים אתם בעצם צריכים להתמודד עם נושאים שיעזרו לכם לא רק לביצוע התרגיל אלא ברבים מההתמודדויות שלכם בחיים.
דוגמא – נושא הנשימה. שיטת פילאטיס שמה את נושא הנשימה כבסיס עליו מבוסס כל תרגיל ותרגיל. נכון שניתן לבצע רבים מהתרגילים ללא נשימה עמוקה, אבל זכרו, ביצוע תרגיל כולל פרטים קטנים רבים המצטרפים לתרגיל אחד מושלם (!!!). מתאמנים רבים רואים בנשימה משהו זניח עליו ניתן לוותר כיוון שקשה להם להתמקד בנשימה תוך כדי התמקדות בשאר פרטי התרגיל. אני אוהב להשתמש במשפט: "טיפוס מעלה מתחיל מהמדרגה הראשונה..." כלומר בנייה מתחילה מלמטה (מהבסיס – מהנשימה), ולא ניתן לבנות מעלה כשאין בסיס...
בואו ונבין משהו אנטומי פשוט הקשור לנשימה ולתרגילים אותם אנחנו מבצעים – כדי שנוכל בתרגילים רבים להרגיש את העבודה לתוך המרכז של הגוף (ה- core) עלינו לגרום לצלעות להסגר ולהיאסף לכיוון פנים הגוף, כלומר להפעיל שרירים בין צלעיים שלא פועלים באופן מקיף במהלך היום יום שלנו.
(ניתן לראות ולהבין קצת יותר על השרירים האלה בקישורים הבאים:
http://www.yorku.ca/earmstro/journey/intercostals.html וגם בקישור הזה:
http://www.answers.com/topic/intercostal-muscle-1 )
פעולת הסגירה של הצלעות לכיוון המרכז עוזרת בתהליך הייצוב של הגוף הדרוש לביצוע תרגילים רבים.
מתאמנים רבים אינם מחכים לסיום ההסבר ומתחילים בביצוע לפני שממש הבינו לעומק את כל היבטי התרגיל. הבעיה היא לא עם הביצוע (שסביר להניח לא יהיה מושלם כנדרש...) אלא עם העובדה שסבלנות והקשבה הם חלק מכל תהליך למידה. ושיטת פילאטיס היא תהליך למידה מתמשך (מתמשך פירושו שניתן להמשיך וללמוד אותו כל החיים...וגם אז לא ממש לדעת הכל... אף אחד אינו מושלם... ).
אני חוזר ומשנן בכל תרגיל ותרגיל: אם הבנתם את היבטי התרגיל ואינכם מצליחים – זה בסדר. אימון והתמדה יביאו אתכם לביצוע מוצלח בסופו של דבר. אם לא הבנתם לעומק את היבטי התרגיל – לא תצליחו אף פעם לבצע נכון. הצלחה ללא למידה והבנה נתונה ליד המקרה ("פוקס" בסלנג...).
נסו להתחיל מהדברים הקטנים ביותר (מה"מדרגות" הקטנות ביותר בדרך לפסגת הגבעה...).
כפי שאנחנו, כולנו, שונים האחד מהשני, כך נתחיל, כל אחד, מהמקומות ה"קטנים" והאישיים שלנו.
אני יכול לספר לכם שאצלי הבעיה תמיד היתה חוסר הסבלנות ואי היכולת להינות מהתהליך – רציתי תמיד להגיע לסיום התהליך ללא מעבר השלבים ה"מייגעים" הקשורים ללמידה ואימון והתפתחות. שנים של עבודה קשה עברו ואני עדיין לא יכול לדווח שהצלחתי לגמרי במשימה האישית שלי. אבל אני נמצא כבר במעלה הגבעה, מציב מטרות קטנות ומשיג אותן, לומד להינות מתהליכים, מקבל סיפוק עצום כשאני רואה שינוי והתפתחות בנקודות ה"חלשות" שלי.
מודעות - נסו במהלך הימים הקרובים לשים לב לשני דברים :
נשימה עמוקה – נסו לנשום קצת יותר לעומק. נשימות ארוכות יותר גם בשאיפה וגם בנשיפה.
מצב הגב שלכם - האם אתם כפופים או זקופים.
מודעות פירושה חשיבה ואבחנה. צריך קודם לזהות דברים שקורים בגוף (לפעמים דברים שאנו רגילים לעשות כבר באופן מכני ואוטומטי). שימו לב לנשימה ולמצב הגב שלכם בכל מיני זמנים ופעולות יום יומיות.
על השאר נדבר בסטודיו.
לגבי המתקשים בשפה העברית או האנגלית: נסו לקרוא גם אם קשה לכם. תרגול זה תרגול גם אם פירושו קריאת שפה בה אתם מתקשים.
לקראת השנה העברית המתקרבת אני מאחל לכם ולמשפחותיכם בשמי ובשם צוות המדריכים בסטודיו שנה טובה. מוצלחת. ומלאת הישגים בתחום האישי והמשפחתי. וכמובן – הרבה בריאות.
נשיקות ואהבה.
אבי.
נ.ב.
כמובן שאני תמיד שמח ונרגש לתגובות שלכם. הרגישו חופשיים.
חודש ספטמבר היה תמיד חודש מיוחד מבחינתי
מעבר לעובדה שנולדתי בחודש זה, יש בספטמבר (חודש אלול למקפידים בחודשים עבריים...)
מעבר ברור בין חומו של הקיץ למשבי הרוח של הסתיו,
מבחינתי זו אוירה של התחדשות ופתח לדברים חדשים.
השנה "גייסתי" את איתי לכיתה ג', מדהים כמה שהוא גדל והתפתח.
כולכם יודעים שאיתי הוא האהבה הכי גדולה שלי. ללוות את התפתחותו זו ההרפתקאה הגדולה ביותר שחוויתי בחיי.
ככלל, הילדים שלנו נותנים לנו טעם מיוחד לחיים, סיבה טובה, בוקר בוקר,
להיות טובים ומאושרים יותר, סיבה טובה יותר להשתדל ולהתפתח ולהשתנות לטובה.
זה גם נושא המייל שלי הפעם – מודעות והתפתחות אישית.
כל מי שהתנסה באימון בסטודיו שלנו יודע שפילאטיס מהווה כותרת להיקף הפעילות והעבודה העצמית לה נדרש המתאמן בעת שעור בסטודיו. יש הרבה "דרישות" קטנות שעין לא מקצועית תתקשה להבחין בהם.
תמיד ראיתי בפילאטיס (בשיטה) רק כלי להשגת המטרה האמיתית של השעורים בסטודיו – להביא כל אחד מכם להתמודד עם קשיים המאפיינים את האישיות הפרטית והאישית שלכם.
חשבו על זה – מתי אתם מתקשים בסטודיו בזמן השעורים וכיצד קשיים אלה קשורים לקשיים האישיים והפרטיים שלכם בחיי היום יום. לדעתי (על סמך ניסיון עם כולכם) הקשר הוא הדוק ולא ניתן להתעלם ממנו. לפעמים אני מחייך כשאתם מתאמנים, לא בגלל שאני נהנה מזה שקשה לכם אלא בגלל שברגעים בהם אתם מתקשים אתם בעצם צריכים להתמודד עם נושאים שיעזרו לכם לא רק לביצוע התרגיל אלא ברבים מההתמודדויות שלכם בחיים.
דוגמא – נושא הנשימה. שיטת פילאטיס שמה את נושא הנשימה כבסיס עליו מבוסס כל תרגיל ותרגיל. נכון שניתן לבצע רבים מהתרגילים ללא נשימה עמוקה, אבל זכרו, ביצוע תרגיל כולל פרטים קטנים רבים המצטרפים לתרגיל אחד מושלם (!!!). מתאמנים רבים רואים בנשימה משהו זניח עליו ניתן לוותר כיוון שקשה להם להתמקד בנשימה תוך כדי התמקדות בשאר פרטי התרגיל. אני אוהב להשתמש במשפט: "טיפוס מעלה מתחיל מהמדרגה הראשונה..." כלומר בנייה מתחילה מלמטה (מהבסיס – מהנשימה), ולא ניתן לבנות מעלה כשאין בסיס...
בואו ונבין משהו אנטומי פשוט הקשור לנשימה ולתרגילים אותם אנחנו מבצעים – כדי שנוכל בתרגילים רבים להרגיש את העבודה לתוך המרכז של הגוף (ה- core) עלינו לגרום לצלעות להסגר ולהיאסף לכיוון פנים הגוף, כלומר להפעיל שרירים בין צלעיים שלא פועלים באופן מקיף במהלך היום יום שלנו.
(ניתן לראות ולהבין קצת יותר על השרירים האלה בקישורים הבאים:
http://www.yorku.ca/earmstro/journey/intercostals.html וגם בקישור הזה:
http://www.answers.com/topic/intercostal-muscle-1 )
פעולת הסגירה של הצלעות לכיוון המרכז עוזרת בתהליך הייצוב של הגוף הדרוש לביצוע תרגילים רבים.
מתאמנים רבים אינם מחכים לסיום ההסבר ומתחילים בביצוע לפני שממש הבינו לעומק את כל היבטי התרגיל. הבעיה היא לא עם הביצוע (שסביר להניח לא יהיה מושלם כנדרש...) אלא עם העובדה שסבלנות והקשבה הם חלק מכל תהליך למידה. ושיטת פילאטיס היא תהליך למידה מתמשך (מתמשך פירושו שניתן להמשיך וללמוד אותו כל החיים...וגם אז לא ממש לדעת הכל... אף אחד אינו מושלם... ).
אני חוזר ומשנן בכל תרגיל ותרגיל: אם הבנתם את היבטי התרגיל ואינכם מצליחים – זה בסדר. אימון והתמדה יביאו אתכם לביצוע מוצלח בסופו של דבר. אם לא הבנתם לעומק את היבטי התרגיל – לא תצליחו אף פעם לבצע נכון. הצלחה ללא למידה והבנה נתונה ליד המקרה ("פוקס" בסלנג...).
נסו להתחיל מהדברים הקטנים ביותר (מה"מדרגות" הקטנות ביותר בדרך לפסגת הגבעה...).
כפי שאנחנו, כולנו, שונים האחד מהשני, כך נתחיל, כל אחד, מהמקומות ה"קטנים" והאישיים שלנו.
אני יכול לספר לכם שאצלי הבעיה תמיד היתה חוסר הסבלנות ואי היכולת להינות מהתהליך – רציתי תמיד להגיע לסיום התהליך ללא מעבר השלבים ה"מייגעים" הקשורים ללמידה ואימון והתפתחות. שנים של עבודה קשה עברו ואני עדיין לא יכול לדווח שהצלחתי לגמרי במשימה האישית שלי. אבל אני נמצא כבר במעלה הגבעה, מציב מטרות קטנות ומשיג אותן, לומד להינות מתהליכים, מקבל סיפוק עצום כשאני רואה שינוי והתפתחות בנקודות ה"חלשות" שלי.
מודעות - נסו במהלך הימים הקרובים לשים לב לשני דברים :
נשימה עמוקה – נסו לנשום קצת יותר לעומק. נשימות ארוכות יותר גם בשאיפה וגם בנשיפה.
מצב הגב שלכם - האם אתם כפופים או זקופים.
מודעות פירושה חשיבה ואבחנה. צריך קודם לזהות דברים שקורים בגוף (לפעמים דברים שאנו רגילים לעשות כבר באופן מכני ואוטומטי). שימו לב לנשימה ולמצב הגב שלכם בכל מיני זמנים ופעולות יום יומיות.
על השאר נדבר בסטודיו.
לגבי המתקשים בשפה העברית או האנגלית: נסו לקרוא גם אם קשה לכם. תרגול זה תרגול גם אם פירושו קריאת שפה בה אתם מתקשים.
לקראת השנה העברית המתקרבת אני מאחל לכם ולמשפחותיכם בשמי ובשם צוות המדריכים בסטודיו שנה טובה. מוצלחת. ומלאת הישגים בתחום האישי והמשפחתי. וכמובן – הרבה בריאות.
נשיקות ואהבה.
אבי.
נ.ב.
כמובן שאני תמיד שמח ונרגש לתגובות שלכם. הרגישו חופשיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה