שלום לכולם.שבת שלום.
עברנו כל כך הרבה בשבועות האחרונים. מערכת בחירות קצרה ומאוד אינטנסיבית. חורף מאוד לא חורפי... (למרות שכרגע מתחוללת לה סופה בחוץ...). ולמרות הכל אנחנו עדיין מוצאים את הכוח לחייך ולהיות אופטימיים.
בלי לקחת צד ב"ג'ונגל" הפוליטי ובלי לצדד בדיעה זו או אחרת, אני מאמין שבסופו של דבר מי שיקבע כיצד תיראה המדינה שלנו זה כל אחד מאיתנו... בדרך שבה ננהג ביום יום שלנו, בכבוד ההדדי והאנושיות שנפגין בכל דקה ודקה, ובאיכפתיות שלנו.
ימינה או שמאלה... ויכוח שאין לו ממש פיתרון, וכנראה לא יהיה לו לעולם... וזה בסדר... השקט הנפשי שלנו תלוי אך ורק בנו!
כפי שכבר למדתם להכיר אותי ואת דרכי אני מאמין גדול בהנאות הקטנות והכל כך חשובות של החיים - אהבה, מוסיקה, ספר טוב, סרט, וכמובן אוכל וניחוחות, לפעמים בסטודיו אני חש שאוכל הופך להיות נושא כמעט "כאוב"... נכונה העובדה שככל שאנחנו מתבגרים חילוף החומרים שלנו מואט וכל גרם שאנחנו צורכים "שוקל" בגופנו יותר ממה ש"שקל" לפני עשר או עשרים שנים, ובכל זאת אוכל זו הנאה, כולנו אוהבים להינות ממנו ולכן צריך ללמוד לשמור על שפיות, כלומר לאכול ולהינות מאכילה אבל למצוא את האיזון והאיזון נמצא בפעילות הגופנית.
זכרו שכל פעילות גופנית טובה יותר מישיבה וחוסר מעש... לא כל פעילות גופנית צריכה להיות מתישה ומייגעת עד כאב, הרגילו עצמכם לבצע פעילות אחת בכל יום, גם אם קצרה וכביכול "לא משמעותית", כל פעילות היא משמעותית כשהיא "עומדת" מול עודף קלורי בצריכה התזונתית.
אני חוזר ומציין באוזניכם את מטרת פעילותכם בסטודיו - לקבל רעיונות וידע בנושאים גופניים / יציבה / תרגול אישי במטרה לישמו בחיי היום יום שלכם. אין שעור או אפילו שלושה שעורים שבועיים שיכולים לגרום לשינוי דפוסים תנועתיים מבלי שתפנימו ותיישמו את הידע והשינויים הקטנים במהלך חייכם האישיים. זה לא פשוט. אבל בהחלט אפשרי. כל התקדמות ביכולתכם בסטודיו תלויה בראש ובראשונה בחשיבה! בעיקר כשאתם כבר מחוץ לדלת הסטודיו. מי שכבר נמצא שם מבחינת החשיבה שלו (הלקוחות היותר ותיקים...) יכול להעיד על כך.
לשם הדוגמא הפשוטה החזיקו את שרירי הבטן העמוקים שלכם (פופיק אסוף פנימה...) עד לסיום קריאת המייל הזה... זה לא פשוט כמו שזה נשמע אבל אפשרי...
נושא חשוב אחר שרציתי להרחיב עליו את הדיבור הפעם הוא מצב חוליות הגב שלנו בבוקר לאחר הקימה שלנו מהמיטה. במהלך השינה נמצאים הדיסקים הבין-חולייתיים במצב "צבירה" נוזלית כלומר הם מתמלאים בנוזלים בשל העובדה שהחוליות אינן נלחצות אחת לכיוון השניה (כוח המשיכה...). מצב הצבירה אומנם חשוב מאוד לשיקום הדיסקים בתום כל יום אך טומן בחובו גם סכנה לא קטנה שכן כאשר הדיסק הבין-חולייתי מלא בנוזלים סכנת ה"פריצה" או התזוזה שלו גדלה. מרבית אירועי הגב קורים בבוקר כתוצאה מפעולות הנראות "שגרתיות" כמו צחצוח שיניים או גריבת גרביים ונעילת נעליים...
מומלץ מאוד כאשר קמים לבצע תנועות עדינות במהלך חצי השעה הראשונה כדי לאפשר לחוליות ולדיסקים הבין -חולייתיים "להתיישב" במקומם ולנוזלים להתנקז מעט מהדיסקים. זכרו - אי אפשר לקצר את התהליך על ידי ביצוע תנועות או התעמלות. רק הזמן וכוח המשיכה עושים את ה"עבודה".
מי שרוצה לקרוא מעט על בעיות גב בכלל ובבוקר בפרט מוזמן להיכנס לקישור הבא ולהרחיב את ידיעותיו בנושא (הכותב הוא ד"ר איתי זיו מאוניברסיטת תל-אביב, קולגה מוערך וחבר טוב):
אשמח כמובן להערותיכם בכל נושא הקשור לסטודיו.
שאלות ודיעות תמיד מתקבלות בברכה.
שבת שלום ושבוע מצויין ומלא עניין.
אבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה