שבוע טוב לכולם.

כולנו בימים האחרונים מלווים את ההד התקשורתי סביב שחרורו של גלעד שליט. מעבר לפוליטיקה ולויכוח לגבי נושא שחרור הרוצחים בתמורה לגלעד, אני רוצה לספר לכם על תחושותי כאבא, ועל הכיווץ הקטן, אבל מאוד משמעותי, שיש לי בבטן, בכל פעם שהוריו של גלעד נראים או נשמעים בתקשורת.

מרגע שנולדים ילדינו, האינסטינקט הבסיסי שלנו הוא להגן עליהם ולשמור עליהם מכל רע. לפעמים אנחנו אפילו נסחפים ומגזימים ב"מטרייה" שלנו,אבל איך אפשר להאשים אותנו... העולם, יחסית לזמן שבו היינו אנחנו ילדים (לפחות במקרה שלי - שנות השבעים...), השתנה והפך להיות מקום מסוכן לגדילה טבעית ונורמלית.ילדינו מוקפים סכנות... כל מיני סכנות... ו...אז מגיע הרגע שבו הם צריכים להתגייס (אצלי הרגע הזה עדיין לא הגיע אבל הוא כבר לא רחוק כל כך...) ואנחנו צריכים "לשחרר" ולסמוך על הצבא (???) ועל המדינה (?????.......) שתשמור על ילדינו בשבילנו...

אני חושב שגם אתם קראתם את המשפט האחרון ודי התכווצתם בכיסא שלכם... כמוני... מקרה גלעד שליט הוא דוגמא טובה לספק שיש לי לגבי אחריותה של המדינה לחייליה. אני מסכים עם כל מה שאומרים לגבי היותנו במלחמה מתמדת ובסכנה מתמשכת מצד אויבינו, אבל האם אנחנו יכולים להיות בנעליהם של הוריו של גלעד שליט (או בנעלי כל הורה של שבוי שלא חזר...) האם אנחנו באמת יכולים להיישיר מבט, אפילו למסך הטלויזיה, ולהביט להם בעיניים? לי בכל אופן זה מאוד קשה...

רק המחשבה על הילד שלי... אבוד, בודד, חסר תקווה... צריך לשחרר אותו כדי שנוכל סוף סוף לישון טוב בלילה בידיעה שהמדינה שלנו שומרת על חייליה / ילדינו ועושה באמת את כל מה שיש ביכולתה לעשות כדי שכולם ישובו לביתם (אלינו...) בשלום.

ועכשיו לחלק המקצועי של המייל שלי: תוך כדי ביצוע התרגילים בסטודיו אני שומע לא פעם מישהו "מסנן" בשקט "מה עכשיו לא בסדר?..."או "למה הכל צריך להיות מושלם?..." האמת היא שלא הכל צריך להיות מושלם!

נחלק את זה לשניים:

1. תנועות המשפרות את היציבה הנכונה שלנו ואת יכולתנו לשמור על שלד בריא ומערכת שרירית תומכת וחזקה. בתנועות אלו אין אפשרות לטעות ! טעות עלולה להיות מסוכנת. בתנועות אלו יש להבין ראשית את התנועה באופן תיאורטי, לדעת מה הטעויות הנפוצות, ורק אז להתחיל לתרגל. גם בעת התרגול יש צורך לעצור ולהבין מדוע הגוף ממאן לעיתים "לעשות מה שאנחנו אומרים לו לעשות"... בדרך כלל הגוף רגיל לדפוס תנועה שגוי ולכן קשה לו בבת אחת לשנות את התנועה לזו הנכונה. יש צורך בתרגול והרבה הבנה לאורך זמן כדי לגרום לגוף לאמץ את דפוסי התנועה החדשים. זכרו - לפעמים מדובר בבעיות ב"מחשב" שלנו (הראש...) הרגיל לבצע דברים באופן כמעט אוטומטי ופתאום אנחנו רוצים לשנות... הדוגמא הטובה ביותר היא סדר הפעולות בעת ביצוע תרגיל: בדרך כלל אנחנו מבצעים ורק אחר כך נושמים וחושבים.

בפילאטיס אנחנו צריכים לחשוב - לנשום - ורק אז לבצע. וזה לא פשוט כל כך. העיקר כאן הוא לא "לעשות" אלא "איך לעשות נכון", כלומר לא הביצוע הוא בהכרח החשוב אלא היכולת שלנו לעצור תוך כדי ביצוע תנועה מורכבת ו"לפרק" אותה לתנועות קטנות אותן יש לשפר וליעל כדי להגיע לביצוע המושלם. לידיעתכם - יש תרגילים שלוקח שנים (!!!) עד שלומדים לבצע אותם באופן מושלם ובקצב ראוי.

2. וריאציות או תנועות חופשיות (free-form) - אלו הן תנועות המבוססות על עקרונות הפילאטיס והחזקת הגוף אבל לא צריך להיצמד למסגרת מסויימת כדי לבצע אותן. לדוגמא, נגיד שאנחנו רוצים לבצע פיתול של החלק העליון של הגוף כשהחלק התחתון (מתחת לפופיק) יציב ומקובע. חשוב שנדע כיצד לכווץ את שרירי הליבה (core muscles) או בלשוננו"השרירים העמוקים", אבל לא כל כך משנה כיצד ובאיזו זוית נבצע את הפיתול כיוון שיש וריאציות רבות לתנועה הזו. בתרגילים החופשיים נותנים בעצם דרור לגוף לבצע מה שעושה לו טוב ונותן לו תחושה טובה אבל תוך כדי שמירה על עקרונות היציבה לפיהן פיתח פילאטיס את שיטתו. כאן השאיפה לתנועה מושלמת לא קיימת כי אין בעצם תנועה מושלמת אחת אלא וריאציות רבות ומגוונות.

אישית, אני מאוד נהנה לעצור באמצע ביצוע התרגיל הכי קשה ולשאול את עצמי מה אני מרגיש. לבדוק כל היבט תנועתי, להרגיש כל מפרק ושריר. זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל אין דרך טובה מזו להבין ו"לדבר" עם הגוף ועם השרירים והמפרקים המעורבים בתנועה. לדעתי זו הדרך היחידה ללמוד לעומק כל תרגיל ותרגיל. לכם לפעמים זה נראה כאילו שאני נהנה לעצור אתכם ברגע המאמץ... אני פשוט רוצה ללמד אתכם איך להיות שם ולחשוב על כל מה שקורה לכם במהלך השניות שאתם שם... (חוץ מזה אני נהנה כשאתם מתאמצים...).

מי מכם שממש מתעניין ורוצה להרחיב את ידיעותיו בנושאים גופניים - אוכל להמליץ על מספר ספרים שיעזרו לכם לדעת יותר ועל ידי כך לשפר את הבנתכם (ובסופו של דבר גם את הביצועים שלכם בסטודיו) בכל הקשור לתירגול בסטודיו.

חדשות טובות ושבוע מצויין שיהיה לכולם.

רק בריאות. אשמח לתגובותיכם.

להתראות בסטודיו.

אבי.